מה זה ילד שלישי?

ילד שלישי זה רוגע ושקט


ילד שלישי זה שלווה


ילד שלישי את כבר מבינה עד כמה הזמן טס ואת רק רוצה להחזיק אותו הכי קרוב שאפשר כל היום


ילד שלישי את כבר לא מקשיבה לרעש מסביב כי את יודעת לבד מה נכון לך ולילד שלך


עם הילד השלישי אין ״משברים״ ואין ״תקופות קשות״ כי ילד שלישי את כבר משחררת ויודעת שהכל יעבור, ומה שהיה אתמול לא יהיה גם היום.


ילד שלישי הוא לא כמו האחרים כי הוא מרגיש את הרוגע שלך. הוא מרגיש אותך. 


מישהי פעם אמרה לי שצריכים להתחיל עם הילד השלישי, וזה נכון. כי ילד שלישי הוא חוויה מתקנת.
הוא קסם. 


יום הולדת שמח עם נגיעה של עצבות

בכל שנה זה מכה בי מחדש - עוד יומולדת בלי אמא. 


כבר 12 שנה שאני חוגגת את היום הזה בלי האישה שהביאה אותי לעולם. וזה לא הולך ונהיה יותר קל. 




העברתי את יום ההולדת שלי במחשבות כמו: איפה היא היום? מה היא הייתה אומרת על המשפחה שלי? איך היא הייתה נראית עכשיו שהיא כבר בת 69? ומה הייתה חושבת עלי ועל מי שאני היום? 

גאה להיות אמא לבנים


אלה מחשבות שיש לי כמעט בכל יום, אבל ביום ההולדת, כשאני מבינה שהופ הופ וטרללה - גדלתי בשנה - זה מהדהד בי יותר. 
וככה, כל שנה, היום הכי שמח הופך להיות גם היום הכי עצוב, עם תחושת מועקה בלב. 

שולחים לאמא בלונים ומכתבים


נשאר רק לקוות שאם היא הייתה פה היום אז היא הייתה גאה בי, במי שאני ובבנים שלי. 

מייל מפוצקי מהיום בבוקר שעשה לי טוב בלב 

ואין ספק שעדיין הייתה נראית כמו מליון דולר ❤️


מכתב לאמא

כבר עשר שנים שאני לא נושמת. באמת.
לא מבינה איך אני עדיין ממשיכה הלאה...

זה נראה כל כך רחוק, את מרגישה כל כך רחוק. מצד שני, אני מרגישה כאילו פעם אחרונה שראיתי אותך היה לפני שבוע.

תגידי, את עדיין עושה פן בשיער כל שבוע? מתאפרת שעה וחצי כל בוקר? לובשת חצאיות מיני ונעלי עקב? את עדיין הליידי הכי קלאסית שהכרתי אי פעם עם הציפורניים המטופחות, משקפי השמש הגדולות והחיוך של המליון דולר?



אם היית איתנו כאן עכשיו...אם מחר הייתי לוקחת את פוצקי לבקר אותך בביתך ולא בבית קברות, איך זה היה?

כל שנה הולכים לבקר את סבתא בטי

עשר שנים זה המון זמן, גם בשבילי. איפה הייתי אז ואיפה אני היום! 
אני כבר לא ילדה בת 24 שמחפשת את עצמה ולא יודעת איפה היא תהיה בעוד שבוע. 
אני כבר אישה, אני כבר אמא ואני כבר יודעת מי אני ומה אני.
ואם להודות באמת, אני גם קצת את. אני רואה את זה כל יום וכל היום, בדברים הקטנים ובדברים היותר גדולים. באופי, בגוף, בדברים שאת אהבת והיום אני מוצאת שגם אני אוהבת. גם אני בוכה מכל שטות, מכל רגש, כל אושר ובכל אירוע. 
אני פשוט את.























יש לי המון מחשבות ושאלות, ולפעמים זה מאוד קשה להכיל את הכל כי את לא כאן לענות ולהסביר לי. ככל שהזמן עובר, אני מרגישה שאני מבינה אותך יותר ויותר. אולי כי גדלתי, אולי כי יש לי ילד, אולי כי אני רואה דברים אחרת. אבל פתאום, מבלי לשים לב, אני מבינה אותך. ואת לא כאן כדי שאני אגיד לך את זה, וזה חונק. כל כך הרבה דברים שלא הספקתי לספר לך, להראות לך. 
אז מה עושים? ממשיכים הלאה, יש ברירה אחרת? איכשהו, ממשיכים לחיות, וממשיכים לנשום.
ואפילו מתחתנים, מביאים ילדים ומלמדים אותם מי זאת סבתא בטי ואיפה היא היום.

התמונות שלך בכל הבית, אפילו בחדר של פוצקי, והוא מספר בגאווה לכולם שזו סבתא בטי, אמא של אמא, ואז מוסיף ״נכון היא יפה?״




הכי יפה!


פותחת שנה חדשה עם פוסט חדש

אפשר להגיד שעברו כמה שנים מאז הפוסט האחרון שלי...כמה שנים טובות!
אז למה החלטתי לחזור ולכתוב?
כי כבר המון זמן (בערך כמה שנים) שאני רוצה לכתוב, באמת! אבל תמיד מצאתי תירוצים למה לא לכתוב.

תירוץ מספר 1: אין לי זמן.
תירוץ מספר 2: אין לי על מה לכתוב.
תירוץ מספר 3: כי מי בכלל יקרא את זה??

יש עוד כמה וכמה תירוצים אבל החלטתי היום להפסיק עם התירוצים (למרות שאני גמורה מעייפות, יש לי ערמה של דברים לעשות ועדיין אין לי באמת מושג על מה לכתוב) ופשוט לשבת, לכתוב ולראות מה יזרום לי החוצה מהראש למחשב.

הרבה דברים קרו והשתנו מאז הפוסט האחרון שלי בבלוג. בעיקר אני השתנתי.
בפעם האחרונה שכתבתי כאן, פוצקי עדיין היה בייבי קטן ואני הייתי אמא חסרת עבודה.

היום פוצקי כבר בן 3 ואני אמא עצמאית שלא נחה לרגע.
ואני אוהבת את זה!



פוצקי כבר בן שלוש


בפוסטים הבאים אני אכתוב ואפרט קצת יותר על איפה אנחנו היום, מה אני עושה, מה מעולל פוצקי שלי בימים אלו ממש ואספר לכם על התוספת החדשה שלנו למשפחה.
לבנתיים אני רק יכולה לספר ולעדכן אתכם שטוב לי עם מי שאני ואיפה שאני היום. כמה אני אוהבת את המשפחה שלי, שהיא רק שלי. כמה אני אוהבת את העבודה שלי ואת העובדה שאחרי כל כך הרבה שנים של חיפוש, סוף סוף מצאתי את עצמי ואת מה שאני רוצה לעשות בחיי. 

יום עבודה רגיל


רק נשאר לאחל שתהיה לנו שנה טובה ומוצלחת, מלאה באושר ופוסטים!


יום חופש לארנבונים

"ייצור שמפו חדש עלול לעלות בחייהם של עד 10,000 בעלי חיים: כל רכיב חדש שמכניסים למוצר מנוסה על 2,000-3,000 בעלי חיים, ולפעמים נעשים ניסויים גם לגבי המוצר המוגמר כך שהמספרים עצומים. בכל ניסוי משתמשים בשני סוגים של בעלי חיים: מכרסמים (אוגרים, חולדות, עכברים או ארנבות) ובחלקו השני של הניסוי - יונקים (חתולים, כלבים, חזירים וקופים)."

חברו הטוב של פוצקי

תמיד אהבתי בעלי חיים. גדלתי עם כלבה פודלתי אשר מהרגע שנולדתי, היא הייתה שם לצידי. הבעיה הייתה שלא חינכו ולא אילפו אותה, אז היא הייתה הורסת לנו את הבית. מה זה הורסת, מחריבה. פעם אחת, אחרי שהשמידה עוד ספה, אמא שלי שמה לזה סוף וזרקה את הכלבה מהבית. הייתי בת 6, ובערך עד גיל 14 חיפשתי את הכלבה ברחובות. 
הלב שלי היה שבור.
האהבה שלי לבעלי חיים המשיכה עם חתולי הרחוב מתחת לבניין שלנו, ומחוץ לבית של סבא וסבתא שלי, שגרו בקומת קרקע. הייתי משאירה להם אוכל באופן קבוע, וסבתא שלי תמיד "הודתה" לי על זה שיש מחוץ לבית שלה עשרות חתולים מייללים לתשומת לב בזכותי. 
בגיל 17, אמא שלי נתנה לי אור ירוק לאמץ חתולה, אבל ה"קאטצ'" היה שאסור היה לה להסתובב בבית. אימצתי גורה שחורה וקראתי לה אנג'י. באותה תקופה, היא הייתה אהבת חיי. יצורה קטנטנה ומתוקה, שכל בוקר באה וליקקה לי את הפרצוף בכדי שאני אתעורר. היא קיבלה המון אהבה ממני ומחברים שלי, אבל ידעתי שהיא לא יכולה להמשיך עוד הרבה זמן להתגורר רק בחדרי שלי, אז אחותי (שבדיוק עברה לגור גם בניו יורק) אימצה אותה אליה.
בצער רב, אנג'י נפטרה בנובמבר האחרון בגיל מופלא של 14. עד היום, לכל חתול שחור ברחוב אני קוראת "אנג'י" ומחכה לראות אם הוא יגיב.
זה המשיך עם דגים, אוגרים, עכברים, גרבילים (כמו אוגרים, אבל הרבה יותר מתוקים!), ארנב אחד בשם טומי, וכמובן...2 כלבים וכמה אומנות על הדרך.
אהבה לחיות? בהחלט!

עם אחת האומנות שלנו, פיקסי


לפני בערך שנתיים, הכרתי בחורה בשם לובה, ורק אז הבנתי מה זה אומר לאהוב בעלי חיים. 
כשפגשתי את לובה, מצאתי את עצמי רודפת אחרי כלבים אבודים ברחובות אשדוד, בנסיעות לווטרינרים לבדוק שבבים, הולכת לימי אימוץ כלבים בשביל לעזור, ופותחת את ביתנו הקטן (מאוד) לאומנות מעמותת למען הכלבים שבצל ועבור כלבה בשם "מיקה" אשר לובה הצילה מהרחובות הקרים.


מיקה המתוקה




שנצים זה תמיד ביחד


אבל מעבר להכל, נפתחו עייני והתחלתי לראות מה באמת קורה בתעשיית הקוסמטיקה והאופנה. ובמילים אחרות - ניסויים בבעלי חיים.
הסתכלתי סביבי וראיתי שרק במקלחת שלנו בלבד, ישנם אולי רק 3 מוצרים שלא נוסו על בעלי חיים. זה אולי ישמע דרמתי - אבל הזדעזעתי וקצת התאכזבתי מעצמי. כל השנים האלה, עוד מילדות, של אהבה לבעלי חיים ומתן עזרה ליצורים הקטנים והחסרי ישע האלה, והנה אני מעודדת ניסויים בבעלי חיים? הודעתי לבעלי שהיום זה מפסיק!
עברו כמה חודשים מאז אותו יום, והבית שלנו כבר כמעט לגמרי ידידותי לארנבונים. מהדיאורדונטים שלנו, לשמפו, איפור ואפילו מוצרי הטיפוח של פוצקי. 
אבל ישנם עדיין אנשים שלא מודעים לעובדה שברגע שהם קונים מוצרים של לוריאל, או dove או כל חברה גדולה שכזאת, הם בעצם מתעללים בבעלי חיים. ולכן, לובה, בעזרתן של עוד בלוגריות, העלו את הרעיון הנפלא "יום חופש לארנבים", וביום הזה (היום!) כל בלוגרית מעלה פוסט על המוצרים האהובים עלייה, שלא נוסו על בעלי חיים, בכדי להעלות את רמת המודאות אצל עוד אנשים.
אז הנה לפניכם, מוצרים שאני מאוד אוהבת, שהשתמשתי בהם בזמן ההריון, ומשתמשת על פוצקי שלי, של חברות שלא עושות ניסויים על בעלי חיים.

ללין

בתקופת ההריון, כאשר הבטן הולכת וטפחה, יש לעור נטייה להתייבש ולגרד. ניסיתי כמה מוצרים, ורק קרם החמאה של ללין פתר לי את בעיית הגירוד הנוראית. בנוסף לעובדה שהוא נעים ובעל ריח נפלא, קרם החמאה מועשר בתמצית שיאה, מה שגם עזר למניעת סימני מתיחה. 
עוד מוצר שאהבתי בהריון זה סבון המוס שלהם. בזמן ההריון, רצוי להימנע משימוש בסבון פילינג, שזה הסבון הכי אהוב עלי במקלחת, ולכן שמחתי כאשר מצאתי את סבון המוס שלהם, שהוא קליל וכייפי. הדבר היחידי שאיכזב אותי בו זה שהוא נגמר ממש מהר.














ברווזים לאמבטיה של פוצקי


לנסינו

מכיוון שידעתי מראש שאני הולכת להניק את פוצקי, הצטיידתי כבר בחודש שמיני במשחת ההנקה של לנסינו. אומרים שרצוי להתחיל להתמרח עוד לפני הלידה, בכדי לרכך את הפטמות, וזה אכן מה שעשיתי. המשחה עצמה נפלאה מכיוון שהיא טבעית ואיננה מזיקה לתינוק, ולכן אין צורך לשטוף אותה לפני ההנקה (מה שעוזר הרבה כשאת קמה באחת בלילה להאכלה ואינך זוכרת אפילו איך להפעיל את הרגליים להליכה, אז לכי תזכרי להוריד את המשחת הנקה לפני שאת מחברת את התינוק). המשחה קצת שומנית, אבל זה מה שעושה אותה לנפלאה. בימים שהייתי שוכחת להתמרח, הצטערתי על כך מאוד!





כ.צ.ט 

חברה ישראלית שמובילה בתחום הרפואה לתינוקות פה בארץ, עם תרופות כמו "סימיקול" ו"נובימול" (שניהם באופן קבוע אצלנו בבית). אבל הפעם החלטתי לכתוב על מוצר קצת פחות מוכר, מגבוני ה"טפטפים" שלהם. רוב התינוקות לא מסכימים שיתקרבו לאף הקטן שלהם עם טיפות מי מלח, מה שיכול לגרום לבעיה כאשר הם מאוד מצוננים. גיליתי את מגבוני "טפטפים" בחיפושי אחרי פתרון לאף המנוזל והסתום. אלה מגבונים המכילים תערובת של שמנים ותמציות, שעוזרים לרענון דרכי הנשימה (ועל הדרך מנקה נזלת שהתייבשה לה מתחת לאפו של פוצקי). הם אינם מכילים אלכוהול וכמובן לא נוסו על בעלי חיים.












וולדה

חברה גרמנית, ידועה באיכות המוצרים שלה. אומנם קצת בצד היקר יותר, אבל ישנם לא מעט מוצרים ששווים את זה. כשפוצקי נולד, אמרו לי לשים לו שמן באמבטיה, ומיד נגעלתי. אני לא חסידה של שמנים, ושמחתי לראות שלוולדה יש פתרון לאמהות כמוני. עור התינוק מאוד רגיש בחודשים הראשונים לחייו ולא מומלץ להשתמש בסבון, ולכן המון שנים שמו שמן באמבטיות. קרם האמבט של וולדה עדיין נותן שמנוניות למים, אבל בצורה מאוד מאוד מעודנת. הקרם מזין, מרגיע ומעשיר את עור התינוק.
לאחר האמבטיה, עד היום, את הבטן של פוצקי אני מעסה עם השמן לעיסוי הבטן שלהם. גם הוא מאוד עדין ולא מורגש, ונותן הקלה לגזים וכאבי בטן. אומנם יותר יקר מערק, אבל יותר בריא לתינוק (ועם ריח הרבה יותר טוב :)











דר. פישר

דר. פישר תמיד הרגיש לי כמו הבית החם שחוזרים אליו בסוף היום. משהו במותג הישראלי הזה, גורם לי להרגיש שיש תמיד לאן לחזור במקרי צורך, ותמיד אפשר לסמוך עליו שיהיה איכותי וטוב (ולא עושה ניסויים על בעלי חיים - בכלל בונוס!). את הקרם החתלה של דר. פישר קיבלתי מתנה מחברה, והמילים "סנסיטיב", "היפואלרגני" ו "ללא בושם" ישר קסמו לי. הרגשתי מאוד בנוח להשתמש בקרם, שהוא בשילוב עם שמן זית. המינוס במוצר הוא שהוא קצת מלכלך ולא נספג לגמרי בעור, מה שלי היה קצת מאכזב. 










מאמי קר

על חברת מאמי קר כבר רשמתי לא פעם ולא פעמיים. חברה ישראלית שכל המוצרים שלה הם טבעיים ואורגניים, וכמובן שלא עושה ניסויים על בעלי חיים. אפשר לקרוא עוד על מאמי קר, ולזכות במוצרים שלהם בחינם דרך הלינק הזה.




נטורה

עוד חברה שכבר קיבלה פוסט שלם רק עלייה. מה שהרבה אנשים לא יודעים זה שחיתולי פאמפרס שייכים לחברת "פרוקטר את גמבל" אשר כן מבצעים ניסויים בבעלי חיים. החיתולים של נטורה הם חיתולים אקולוגיים מתכלים, שלא נוסו על בעלי חיים. עוד על החיתולים האקולוגיים אפשר לקרוא כאן.



לא חסרות חברות שלא מבצעות ניסויים בבעלי חיים. אני יכולה להבין למה אנשים לא רוצים לאמץ כלב, להאכיל חתולי רחוב, להכניס עכברים ואוגרים הבייתה או לתרום כסף לעמותות, אבל המעט שכן אפשר לעשות בכדי לעזור קצת לבעלי חיים זה לחפש את הארנב על מוצרים. לא צריך שאלפי חיות יסבלו בכדי שלנו יהיה שמפו בבית.





*לרשימה המלאה של החברות שלא עושות ניסויים בבעלי חיים, כנסו לכאן*

*מוזמנים להכנס לדף האוונט בפייסבוק כאן ולקרוא את שאר הפוסטים, וללמוד על עוד חברות (מכל התחומים) שלא עושות ניסויים בבעלי חיים*

יומולדת לבלוג ותחרות "מה ה 'Mommy Care' שלך?"

לפני שנה בדיוק, וולנטיינ'ס קיבל משמעות חדשה בשבילי. תחילתה של אהבה חדשה אך ישנה. 
בוולנטיינ'ס אני חוגגת יומולדת לבלוג.

גם אני קיטצ'ית בוולנטיינ'ס

כתיבה תמיד הייתה משהו מאוד חזק אצלי. עוד לפני שבאמת ידעתי לכתוב, הייתי כותבת בלי סוף ביומנים. בגיל קצת יותר מאוחר, הייתי כותבת סיפורים קצרים במחברות, ואימי תמיד אמרה לי שיש לי כישרון. אבל אמהות זה לא דבר אובייקטיבי, אז כמובן שלא הקשבתי. המשכתי לכתוב, אבל בסתר, מתביישת שמישהו אי פעם יקרא את מה שכתבתי.
השנים עברו, אני גדלתי, והטכנולוגיה התפתחה, ואת המחברות והיומנים החלפתי ביומנים אלקטרוניים באינטרנט. עדיין מתביישת להראות לעולם את כתיבתי. 
הכל השתנה כשהכרתי בחורה בשם לובה, בעלת הבלוג fashion-tails
חוץ מהעובדה שלובה לימדה אותי שאם אנחנו לא נעזור לבעלי חיים, מי כן (ועוד על זה בפוסט הבא), היא גם נתנה לי את הבטחון להתחיל לכתוב בלוג משלי, ולשחרר אותו לעולם, שכולם יראו ויקראו. הפידבקים היו חיוביים, ובעזרת העידוד של כולכם, המשכתי לכתוב.
אז בתור תודה לכולם על שנה מוצלחת ומלאה בכתיבה, החלטתי לערוך תחרות על מוצרים מאחת החברות היותר אהובות עלי בתחום הטיפוח והיופי לאמהות ותינוקות, שגם אותה גיליתי בדיוק לפני שנה.



הרומן שלי עם חברת "מאמי קר" התחיל עוד כשהייתי בהריון. בחיפושי אחרי שמן לעיסוי הפרינאום, נתקלתי בשמן השקדים שלהם בסופר. לא שמעתי עלייהם בעבר, אבל החלטתי לנסות. 
זה המשיך כאשר נכנסתי לשלב הקינון באופן דיי חזק, ממש קצת לפני הלידה. משחות החתלה, חיתולים, סבון גוף, קרם הגנה, קרם לחות ועוד. כולם מסביבי זרקו משפטים כמו "תקני לו עדינול לטוסיק" או "מגבונים וחיתולים קונים לפי המבצעים בסופר" והתחלתי לחשוב שככה הדברים עובדים. מאוד פשוט. אבל כמובן, שאני לא אוהבת פשוט. אני אוהבת מסובך ושונה.
באופן מאוד תמים, לא חשבתי לרגע שיש דברים טבעיים ואורגניים לתינוק שרק נולד. חשבתי, שאם כולם משתמשים באותו חיתול ובאותו קרם החתלה, אז כנראה שזה מה יש. 
אבל גיליתי אחרת.
בתוך כל החיפושים והתרוצצויות שלי באינטרנט, מצאתי את עצמי גם בשיחת טלפון מאוד חברותית עם בחורה שגרה במושבים לידי, שמוכרת את החיתולים האקולוגיים. היא ועולם האינטרנט פתחו את עיניי לדברים שלא חשבתי עלייהם מקודם, כגון, חיתולים אקולוגיים והמוצרים הטבעיים של מאמי קר.
בשלב הזה כבר מצאתי את עצמי עומדת במחלקה האורגנית בסופר, מול כל המוצרים של מאמי קר, ופשוט מעמיסה בעגלה. בשבילי - קרם לבטן לאחר לידה, בשביל פוצקי - הכל!
הרומן שלי איתם המשיך אחרי שפוצקי נולד, וראיתי שאני מתאהבת בכל מוצר ומוצר שלהם.
הייתי מאושרת. 
נעבור תשעה חודשים קדימה ונגיע להיום. עדיין עם המוצרים של מאמי קר, עדיין מרוצה. 
הסיבה שהחלטתי לשתף אתכן במוצרים של מאמי קר, היא מאותה הסיבה שרשמתי את הפוסט על החיתולים האקולוגיים. בכדי שאמהות יתחילו להבין שיש דרך אחרת, ורק בגלל שכולם משתמשים באותו מוצר זה לאוו דווקא אומר שזה המוצר הטוב ביותר לילד שלך. העולם כבר התקדם הלאה, ומה שפעם היה נראה כמובן מאליו, היום כבר אפשר לערער. מגבונים לא חייבים להיות מסריחים מבישום ומלאים באלכוהול צורב. מוצצים ובקבוקים כבר לא מכילים ביספינול. חיתולים כבר לא חייבים להיות רק פאמפרס והאגיז. ושמן תינוקות זה כבר לא רק של ג'ונסון וג'ונסון. 

אז לתחרות!




בניגוד להגרלה, הפעם זו תחרות. 
מה זאת אומרת? שהזוכה היא לא רנדומלית אלא אני בוחרת אותה.
מה צריך לעשות בכדי להרשים אותי?

1) לעשות "לייק" לדף הפייסבוק של הבלוג כאן (אפשר גם בדף הפוסט למעלה מצד ימין).

2) אומנם החורף הישראלי מאוד הפכפך, אבל עדיין ישנם ימים קרים מאוד, ולכל אמא יש את הדרך המיוחדת שלה לפנק את ילדיה בימים אלה. בכדי להשתתף בתחרות, השאירי תגובה למטה (אם התגובה היא אנונימית, אנא רשמי פרטייך בתגובה עצמה) ותספרי לי על הדרך המיוחדת שבה את מפנקת את הגוזל שלך בימים של חורף. מה ה "mommy care" שלך? התגובה אינה חייבת לכלול מוצרים של מאמי קר. לדוגמא, כשממש קר ואפילו הרדיאטור לא מצליח לחמם את החדר, אני מפנקת את פוצקי בכירבולים מתחת לשמיכה ושינה משותפת.  

ובמה זוכים?

מגבונים אקולוגיים מתכלים












שמן תינוקות אורגני













משחת החתלה קלנדולה










*על הזוכה אני אכריז ב 28.2 בדף הפייסבוק*

שיהיה בהצלחה!