פותחת שנה חדשה עם פוסט חדש

אפשר להגיד שעברו כמה שנים מאז הפוסט האחרון שלי...כמה שנים טובות!

אז למה החלטתי לחזור ולכתוב?

כי כבר המון זמן (בערך כמה שנים) שאני רוצה לכתוב, באמת! אבל תמיד מצאתי תירוצים למה לא לכתוב.

תירוץ מספר 1: אין לי זמן.

תירוץ מספר 2: אין לי על מה לכתוב.

תירוץ מספר 3: כי מי בכלל יקרא את זה??

יש עוד כמה וכמה תירוצים אבל החלטתי היום להפסיק עם התירוצים (למרות שאני גמורה מעייפות, יש לי ערמה של דברים לעשות ועדיין אין לי באמת מושג על מה לכתוב) ופשוט לשבת, לכתוב ולראות מה יזרום לי החוצה מהראש למחשב.

הרבה דברים קרו והשתנו מאז הפוסט האחרון שלי בבלוג. בעיקר אני השתנתי.

בפעם האחרונה שכתבתי כאן, פוצקי עדיין היה בייבי קטן ואני הייתי אמא חסרת עבודה.

היום פוצקי כבר בן 3 ואני אמא עצמאית שלא נחה לרגע.

ואני אוהבת את זה!

פוצקי כבר בן שלוש

בפוסטים הבאים אני אכתוב ואפרט קצת יותר על איפה אנחנו היום, מה אני עושה, מה מעולל פוצקי שלי בימים אלו ממש ואספר לכם על התוספת החדשה שלנו למשפחה.
לבנתיים אני רק יכולה לספר ולעדכן אתכם שטוב לי עם מי שאני ואיפה שאני היום. כמה אני אוהבת את המשפחה שלי, שהיא רק שלי. כמה אני אוהבת את העבודה שלי ואת העובדה שאחרי כל כך הרבה שנים של חיפוש, סוף סוף מצאתי את עצמי ואת מה שאני רוצה לעשות בחיי. 

יום עבודה רגיל

רק נשאר לאחל שתהיה לנו שנה טובה ומוצלחת, מלאה באושר ופוסטים!