יום חופש לארנבונים

"ייצור שמפו חדש עלול לעלות בחייהם של עד 10,000 בעלי חיים: כל רכיב חדש שמכניסים למוצר מנוסה על 2,000-3,000 בעלי חיים, ולפעמים נעשים ניסויים גם לגבי המוצר המוגמר כך שהמספרים עצומים. בכל ניסוי משתמשים בשני סוגים של בעלי חיים: מכרסמים (אוגרים, חולדות, עכברים או ארנבות) ובחלקו השני של הניסוי - יונקים (חתולים, כלבים, חזירים וקופים)."

חברו הטוב של פוצקי

תמיד אהבתי בעלי חיים. גדלתי עם כלבה פודלתי אשר מהרגע שנולדתי, היא הייתה שם לצידי. הבעיה הייתה שלא חינכו ולא אילפו אותה, אז היא הייתה הורסת לנו את הבית. מה זה הורסת, מחריבה. פעם אחת, אחרי שהשמידה עוד ספה, אמא שלי שמה לזה סוף וזרקה את הכלבה מהבית. הייתי בת 6, ובערך עד גיל 14 חיפשתי את הכלבה ברחובות. 
הלב שלי היה שבור.
האהבה שלי לבעלי חיים המשיכה עם חתולי הרחוב מתחת לבניין שלנו, ומחוץ לבית של סבא וסבתא שלי, שגרו בקומת קרקע. הייתי משאירה להם אוכל באופן קבוע, וסבתא שלי תמיד "הודתה" לי על זה שיש מחוץ לבית שלה עשרות חתולים מייללים לתשומת לב בזכותי. 
בגיל 17, אמא שלי נתנה לי אור ירוק לאמץ חתולה, אבל ה"קאטצ'" היה שאסור היה לה להסתובב בבית. אימצתי גורה שחורה וקראתי לה אנג'י. באותה תקופה, היא הייתה אהבת חיי. יצורה קטנטנה ומתוקה, שכל בוקר באה וליקקה לי את הפרצוף בכדי שאני אתעורר. היא קיבלה המון אהבה ממני ומחברים שלי, אבל ידעתי שהיא לא יכולה להמשיך עוד הרבה זמן להתגורר רק בחדרי שלי, אז אחותי (שבדיוק עברה לגור גם בניו יורק) אימצה אותה אליה.
בצער רב, אנג'י נפטרה בנובמבר האחרון בגיל מופלא של 14. עד היום, לכל חתול שחור ברחוב אני קוראת "אנג'י" ומחכה לראות אם הוא יגיב.
זה המשיך עם דגים, אוגרים, עכברים, גרבילים (כמו אוגרים, אבל הרבה יותר מתוקים!), ארנב אחד בשם טומי, וכמובן...2 כלבים וכמה אומנות על הדרך.
אהבה לחיות? בהחלט!

עם אחת האומנות שלנו, פיקסי


לפני בערך שנתיים, הכרתי בחורה בשם לובה, ורק אז הבנתי מה זה אומר לאהוב בעלי חיים. 
כשפגשתי את לובה, מצאתי את עצמי רודפת אחרי כלבים אבודים ברחובות אשדוד, בנסיעות לווטרינרים לבדוק שבבים, הולכת לימי אימוץ כלבים בשביל לעזור, ופותחת את ביתנו הקטן (מאוד) לאומנות מעמותת למען הכלבים שבצל ועבור כלבה בשם "מיקה" אשר לובה הצילה מהרחובות הקרים.


מיקה המתוקה




שנצים זה תמיד ביחד


אבל מעבר להכל, נפתחו עייני והתחלתי לראות מה באמת קורה בתעשיית הקוסמטיקה והאופנה. ובמילים אחרות - ניסויים בבעלי חיים.
הסתכלתי סביבי וראיתי שרק במקלחת שלנו בלבד, ישנם אולי רק 3 מוצרים שלא נוסו על בעלי חיים. זה אולי ישמע דרמתי - אבל הזדעזעתי וקצת התאכזבתי מעצמי. כל השנים האלה, עוד מילדות, של אהבה לבעלי חיים ומתן עזרה ליצורים הקטנים והחסרי ישע האלה, והנה אני מעודדת ניסויים בבעלי חיים? הודעתי לבעלי שהיום זה מפסיק!
עברו כמה חודשים מאז אותו יום, והבית שלנו כבר כמעט לגמרי ידידותי לארנבונים. מהדיאורדונטים שלנו, לשמפו, איפור ואפילו מוצרי הטיפוח של פוצקי. 
אבל ישנם עדיין אנשים שלא מודעים לעובדה שברגע שהם קונים מוצרים של לוריאל, או dove או כל חברה גדולה שכזאת, הם בעצם מתעללים בבעלי חיים. ולכן, לובה, בעזרתן של עוד בלוגריות, העלו את הרעיון הנפלא "יום חופש לארנבים", וביום הזה (היום!) כל בלוגרית מעלה פוסט על המוצרים האהובים עלייה, שלא נוסו על בעלי חיים, בכדי להעלות את רמת המודאות אצל עוד אנשים.
אז הנה לפניכם, מוצרים שאני מאוד אוהבת, שהשתמשתי בהם בזמן ההריון, ומשתמשת על פוצקי שלי, של חברות שלא עושות ניסויים על בעלי חיים.

ללין

בתקופת ההריון, כאשר הבטן הולכת וטפחה, יש לעור נטייה להתייבש ולגרד. ניסיתי כמה מוצרים, ורק קרם החמאה של ללין פתר לי את בעיית הגירוד הנוראית. בנוסף לעובדה שהוא נעים ובעל ריח נפלא, קרם החמאה מועשר בתמצית שיאה, מה שגם עזר למניעת סימני מתיחה. 
עוד מוצר שאהבתי בהריון זה סבון המוס שלהם. בזמן ההריון, רצוי להימנע משימוש בסבון פילינג, שזה הסבון הכי אהוב עלי במקלחת, ולכן שמחתי כאשר מצאתי את סבון המוס שלהם, שהוא קליל וכייפי. הדבר היחידי שאיכזב אותי בו זה שהוא נגמר ממש מהר.














ברווזים לאמבטיה של פוצקי


לנסינו

מכיוון שידעתי מראש שאני הולכת להניק את פוצקי, הצטיידתי כבר בחודש שמיני במשחת ההנקה של לנסינו. אומרים שרצוי להתחיל להתמרח עוד לפני הלידה, בכדי לרכך את הפטמות, וזה אכן מה שעשיתי. המשחה עצמה נפלאה מכיוון שהיא טבעית ואיננה מזיקה לתינוק, ולכן אין צורך לשטוף אותה לפני ההנקה (מה שעוזר הרבה כשאת קמה באחת בלילה להאכלה ואינך זוכרת אפילו איך להפעיל את הרגליים להליכה, אז לכי תזכרי להוריד את המשחת הנקה לפני שאת מחברת את התינוק). המשחה קצת שומנית, אבל זה מה שעושה אותה לנפלאה. בימים שהייתי שוכחת להתמרח, הצטערתי על כך מאוד!





כ.צ.ט 

חברה ישראלית שמובילה בתחום הרפואה לתינוקות פה בארץ, עם תרופות כמו "סימיקול" ו"נובימול" (שניהם באופן קבוע אצלנו בבית). אבל הפעם החלטתי לכתוב על מוצר קצת פחות מוכר, מגבוני ה"טפטפים" שלהם. רוב התינוקות לא מסכימים שיתקרבו לאף הקטן שלהם עם טיפות מי מלח, מה שיכול לגרום לבעיה כאשר הם מאוד מצוננים. גיליתי את מגבוני "טפטפים" בחיפושי אחרי פתרון לאף המנוזל והסתום. אלה מגבונים המכילים תערובת של שמנים ותמציות, שעוזרים לרענון דרכי הנשימה (ועל הדרך מנקה נזלת שהתייבשה לה מתחת לאפו של פוצקי). הם אינם מכילים אלכוהול וכמובן לא נוסו על בעלי חיים.












וולדה

חברה גרמנית, ידועה באיכות המוצרים שלה. אומנם קצת בצד היקר יותר, אבל ישנם לא מעט מוצרים ששווים את זה. כשפוצקי נולד, אמרו לי לשים לו שמן באמבטיה, ומיד נגעלתי. אני לא חסידה של שמנים, ושמחתי לראות שלוולדה יש פתרון לאמהות כמוני. עור התינוק מאוד רגיש בחודשים הראשונים לחייו ולא מומלץ להשתמש בסבון, ולכן המון שנים שמו שמן באמבטיות. קרם האמבט של וולדה עדיין נותן שמנוניות למים, אבל בצורה מאוד מאוד מעודנת. הקרם מזין, מרגיע ומעשיר את עור התינוק.
לאחר האמבטיה, עד היום, את הבטן של פוצקי אני מעסה עם השמן לעיסוי הבטן שלהם. גם הוא מאוד עדין ולא מורגש, ונותן הקלה לגזים וכאבי בטן. אומנם יותר יקר מערק, אבל יותר בריא לתינוק (ועם ריח הרבה יותר טוב :)











דר. פישר

דר. פישר תמיד הרגיש לי כמו הבית החם שחוזרים אליו בסוף היום. משהו במותג הישראלי הזה, גורם לי להרגיש שיש תמיד לאן לחזור במקרי צורך, ותמיד אפשר לסמוך עליו שיהיה איכותי וטוב (ולא עושה ניסויים על בעלי חיים - בכלל בונוס!). את הקרם החתלה של דר. פישר קיבלתי מתנה מחברה, והמילים "סנסיטיב", "היפואלרגני" ו "ללא בושם" ישר קסמו לי. הרגשתי מאוד בנוח להשתמש בקרם, שהוא בשילוב עם שמן זית. המינוס במוצר הוא שהוא קצת מלכלך ולא נספג לגמרי בעור, מה שלי היה קצת מאכזב. 










מאמי קר

על חברת מאמי קר כבר רשמתי לא פעם ולא פעמיים. חברה ישראלית שכל המוצרים שלה הם טבעיים ואורגניים, וכמובן שלא עושה ניסויים על בעלי חיים. אפשר לקרוא עוד על מאמי קר, ולזכות במוצרים שלהם בחינם דרך הלינק הזה.




נטורה

עוד חברה שכבר קיבלה פוסט שלם רק עלייה. מה שהרבה אנשים לא יודעים זה שחיתולי פאמפרס שייכים לחברת "פרוקטר את גמבל" אשר כן מבצעים ניסויים בבעלי חיים. החיתולים של נטורה הם חיתולים אקולוגיים מתכלים, שלא נוסו על בעלי חיים. עוד על החיתולים האקולוגיים אפשר לקרוא כאן.



לא חסרות חברות שלא מבצעות ניסויים בבעלי חיים. אני יכולה להבין למה אנשים לא רוצים לאמץ כלב, להאכיל חתולי רחוב, להכניס עכברים ואוגרים הבייתה או לתרום כסף לעמותות, אבל המעט שכן אפשר לעשות בכדי לעזור קצת לבעלי חיים זה לחפש את הארנב על מוצרים. לא צריך שאלפי חיות יסבלו בכדי שלנו יהיה שמפו בבית.





*לרשימה המלאה של החברות שלא עושות ניסויים בבעלי חיים, כנסו לכאן*

*מוזמנים להכנס לדף האוונט בפייסבוק כאן ולקרוא את שאר הפוסטים, וללמוד על עוד חברות (מכל התחומים) שלא עושות ניסויים בבעלי חיים*

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה