יש לי חולשה ענקית לגשם, רעמים, ברקים ורוחות, ולכן השבוע האחרון היה בשבילי גן עדן! אבל הוא גם היה מאתגר. כמו בכל פעם שיורד גשם, הבית נראה כמו אחרי מלחמה - מלא במגבות מטונפות על הרצפה, ובוץ בכל מקום. לא משנה עד כמה מנסים, ומנקים, ועד כמה ששומרים שהכלבים יהיו לרוב בבית, זה פשוט בלתי נמנע. תוסיפו לכל זה את העובדה שסולו חובב בוץ ושלוליות, ולכן תמיד ימצא דרך לברוח מהחצר וללכת לשכב באיזו שלולית מטונפת.
אבל השנה יש משהו חדש - פוצקי. למרות שהוא תמיד מחייך ומבסוט, גם כשקר, ואני לא אחת שנוטה להלביש ולהכביד עליו יותר מידי שכבות, אבל עדיין, השבוע היה קצת יותר קר מהרגיל. לשמור שלא יעוף לי לארץ עוץ אכן היה אתגר גדול!
רוב השבוע, פוצקי היה מחוץ לבית. במשפחתון, בקניון עם אמא, בביקור אצל האורתופד, באזכרה לחבר מאוד טוב וקצת בחצר עם טיפות הגשם. היום החלטתי שאני משאירה אותו איתי בבית ליום התכרבלות במזגן.
בצהריים, פוצקי נהיה חסר סבלנות, ומכיוון שהייתה קצת הפוגה מהגשם, הרגשתי שהגיע הזמן לצאת קצת לטיול במשק. יצאנו לבקר את החיות שנמצאות בחוץ בקור, ולנסות להנעים להן קצת בנוכחותינו.
התוצאות לפניכם.
 |
| אנחנו מוכנים |
 |
| נפתלי, הפוני החתיך |
 |
| טוב די, נמאס! |
 |
| ואז יצאה השמש |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה